חמישה כללי אצבע לאהבה

ויתור נתפס כאיבוד חלק מהאני שלי, הייחודיות שלי, הרצונות שלי והחלומות שלי. מצד שני, אם תשאלו כל אדם סביבכם האם כדאי לוותר בזוגיות, סביר להניח שהרוב יסכימו ואף ישבחו את נפלאות הוויתור. אז מה עושים? מתחילים עם חמישה צעדים קטנים

אחת המילים הפחות אטרקטיביות בלקסיקון הישראלי נכון לשנת 2021 היא המילה "ויתור", מילה שבאופן מיידי מעלה בנו שלל קונוטציות פחות מחמיאות החל מ"פראייר", "חלש אופי" ו"סמרטוט", דרך "חסר עמוד שדרה" ועד הכינוי הבלתי נחשק: "לוזר".
למען האמת, קל לנו יותר לחוש אהדה כלפי הערך הגלום במילה ויתור כל עוד מישהו מוותר עבורנו, אבל ברמה שביני לבין עצמי, ויתור נתפס כאיבוד חלק מהאני שלי, מהייחודיות שלי, מהרצונות שלי ונורא מכך, מהחלומות שלי. מצד שני, אם תשאלו כל אדם סביבכם האם כדאי לוותר בזוגיות, סביר להניח שהרוב יסכימו ואף ישבחו את נפלאות הוויתור, הפשרה וההתחשבות ההדדית, בשל החיבור המיוחד שנוצר אך ורק בזכותם.

אגב, גם אם הם יסתייגו מהסמנטיקה, הרוב יסכימו עם העיקרון שבקשר בריא אין מנוס מלבוא זה לקראת זו. הרי לא נדרש יותר ממעט ניסיון חיים כדי להבין שכאשר כל אחד מושך לצד שלו, השמיכה נקרעת די מהר, או שהאחד נותר מכורבל אך מתוח, בעוד השני מרגיש כועס וזנוח ובעיקר קופא מקור.

שדה המסרים הסותרים הזה לא פעם משאיר את הרווקים ברווקותם, ומוביל זוגות להגיד "אז יאללה ביי". וזאת אולי כי עמוק בפנים מלחשת בנו נימת אופטימיות קלה שאצלנו זה יהיה אחרת, שאנחנו נמצא מישהו ממש מתאים ולבטח נהיה מאוהבים עד שלא יידרש שום ויתור מכוער והכול ייעשה בלהט התשוקה, על ברכי הכבוד ההדדי, הידידות והאחווה.

לצערנו, באותה נשימה, עובדה קצת פחות קוסמית מבטיחה לנו שבפרק זמן של שעתיים עד שנתיים קסם ההתאהבות יהפוך לכל היותר לשם של צימר בצפון. גם רמת האוקסיטוצין (הורמון האהבה) תרד פלאים, ותותיר אותנו "סחים" להחריד מול אגואיסט נוסף שבדיוק כמונו, גם הוא לא מעוניין לוותר על שום דבר. ואם כבר יאלץ לעשות זאת, תהא זו עוד שורה מודגשת במרקר צהוב בפנקס החשבונות שלו.

אכן, סיטואציה מבלבלת למדי. מה גם שאיש לא לימד אותנו לכל אורך שנותינו בבית הספר האם זה אפשרי בכלל לאהוב ולהישאר שלמים, או שלנצח נידונו לבחור בין בדידות עצמאית לבין ביחד בתנאים מכפיפים. לאחר כל הלבטים, בשורה התחתונה, לא ראיתי מישהו שהמציא שיטה יותר טובה להפוך בדידות לחברות, מלבד קצת ויתורים הדדיים, ואעלה כאן כמה רעיונות שאולי יעזרו לנו לעשות קצת סדר בדברים:

  1. לפנות מקום מבפנים
    אנחנו חיים תחת שטף מסרים של העצמה אישית, האדרה נפשית ונתינה עצמית 24 שעות ביממה. האגו שלנו דווקא מרוצה, כי מטבע הדברים כל אחד מאיתנו דואג לטובת עצמו תחילה, ולא משנה אם הוא נדבן שייתן את האוכל שלו לעני ברחוב, או שיאכל את עצמו יום וליל בביקורת עצמית על "כמה אני לא מספיק טוב" – הכול מנוהל תחת אותו טבע אגואיסטי שמרחרח אחר העונג הבא.
    אבל כאשר אנחנו נכנסים למערכת יחסים עם מישהו, כדי שייווצר חיבור צריך כל אחד מהצדדים לפנות קצת מקום בתוכו מעצמו. ולפנות מקום משמעו לוותר. אם אנחנו רוצים להתקרב ולהרגיש זה את זה, חלק מהשטח שלנו בהכרח יתערבב עם שטחו של השני וישתנה לגמרי. אבל אל דאגה, בתור התחלה, בכל השטח הנותר אני אשאר אני.
  2. ויתור צריך לבוא מחוזק ולא מחולשה
    נכון, ויתור עלול לעורר לא מעט פוביות. אז רשמו על דף את כל הפחדים המוצדקים שלכם מהיצור הרע והנורא, חזרו וקראו, עיינו, נמקו ופרטו. סיימתם? יופי. עכשיו קמטו והשליכו לפח את הדימוי הנמוך הזה של בן הזוג החלש והמפסיד שתמיד מוותר, לעומת השני שתמיד מנצח ומשיג את מבוקשו. אנחנו לא בתחרות.
    ויתור עושים מתוך חוזק ובמחשבה תחילה, או שלא עושים בכלל. ולפני שנקפוץ ראש לבריכת הדמעות של הפראיירים שלא מתים לעולם, רצוי מאד להבין מה אני רוצה להשיג בוויתור שלי. מטרה הבריאה איננה לנסות לרצות אף אחד, אלא להגיע להעצמת החיבור בינינו. אם נחליט גם לזכות זו את זה בהערכה על כל ויתור, אנחנו עלולים אפילו ליהנות ממנו. כדי שיישאר טעם של עוד תוכלו להעניק לעצמכם את אות הניצחון לוותרן, כי הגדול הוא זה שמוותר לקטן.
  3. הודיעו לצד השני שוויתרתם, אחרת זה לא שווה
    אל תהיו צדיקים בסתר. חשוב שכל ויתור יקבל את מקומו בגלוי. לא בשביל פנקסנות קטנונית חלילה, אלא בגלל שמטרתו ליצור קרבה ולהוות דוגמה לכך שהקרבה קטנה למען הקשר אינה מזיקה. לכן אמרו חכמים, "הנותן מתנה לחברו, צריך להודיעו". ויתור הוא מתנה, לכן הקפידו להודיע עליה אחרת היא חסרת ערך.
  4. דברו על זה פתוח
    החיים אינם סטריליים. לא כל ויתור הוא מתוכנן ומתוזמן. לפעמים אנחנו מגלים שבעצם כבר ויתרנו על הרבה דברים בלי ששמנו לב, ואנחנו קצת ממורמרים. עשו בדק בית עם עצמכם וחישבו האם יש משהו שוויתרתם עליו בעבר והוא עדיין יושב לכם על הלב. כעת הזמינו את הצד השני לשיחה פתוחה בה תעלו מחדש את הוויתורים שאינכם שלמים איתם. אולי כעת תבחינו שמשהו השתנה? מה שבטוח הוא שיחד תמצאו את העמק השווה.
  5. להתחיל כל יום מחדש
    כאשר אנחנו סוחבים מטענים של כעס מאתמול למחר, היום בורח לנו מבין האצבעות. אז הכינו מראש הסכם שלא משנה איך הלכתם לישון אתמול, את היום הזה אתם פותחים כחדשים. כאשר אלה עניינים שדורשים שיפור, רצוי לקבוע זמן ולדבר עליהם באווירה נינוחה. אבל עד אז, למען הקשר, ותרו על המרירות ושלחו חיוך מתוק זה לזו.

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.

תכנים נוספים

טל מנדלבאום בן משה

התחלה

אני זוכרת את עצמי חושבת איך כסף, תדמית וכבוד, שאנחנו משקיעים בהם כל כך הרבה זמן ואנרגיה, או אפילו מעשים טובים, לא יועילו לאדם שעומד

קרא עוד »
הרב ד"ר מיכאל לייטמן

לעקוד את האגו

סיפור עקדת יצחק שמובא בספר בראשית, הוא אולי היותר יוצא דופן וקוטבי מכל סיפורי המקרא: אברהם הצטווה לכפות את בנו יחידו ולהעלותו קורבן. ברגע הבלתי

קרא עוד »
הרב ד"ר מיכאל לייטמן

אין אלוהים

"אין אלוהים, ולדעתי גם אין ממד מציאותי וריאלי מעבר ליכולת התפיסה של המוח האנושי", נהג לומר האסטרופיזיקאי סטיבן הוקינג. במילים אחרות: כל הקיים במציאות הוא

קרא עוד »
הרב ד"ר מיכאל לייטמן

איך יוצרים תקשורת מקרבת?

לפני הכול עלינו להתרחק לגמרי מהמושג תקשורת המוכר לנו כיום, וכל התחומים הקשורים לתקשורת וכלי התקשורת, כי התקשורת שלנו מונעת מאגואיזם. מדובר בתקשורת שבאמצעותה כל

קרא עוד »
אורן לוי

ישראל והעולם, סיפור אהבה

בימים בהם כולם יוצאים נגדנו, כדאי להתבונן על מערכת היחסים בין ישראל והעולם ממבט-על. למה זה הכרחי? כי האופק נראה שחור. רק הבנת שורשי השנאה

קרא עוד »